תפיסת הניהול של טויוטה מוכיחה עצמה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי העמוק אליו נקלעה הכלכלה העולמית בשלהי שנת 2008 הטביע את חותמו בקרב חברות הענק העולמיות. חברות דוגמת "פורד" או "ג'נרל מוטורס" ספגו מכות כואבות וכמעט אנושות, והגיעו ממש אל סף פשיטת רגל.

לעומתן, ענקיות אחרות דוגמת טויוטה, בואינג או גוגל, הצליחו לשרוד את המשבר בצורה טובה יותר, והדגימו עמידות והסתגלות גבוהה יותר למצב.

ההבדל בכושר העמידה בפני המכה הכלכלית בין שתי הקבוצות לעיל נובע מן השינויים הניהוליים אשר הונהגו או לא הונהגו בכל אחת מן החברות הללו.

הקבוצה הראשונה (חברות אשר הגיעו אל סף פשיטת רגל) מתאפיינת בחברות אשר דגלו מזה שנים ארוכות בשיטת הניהול המבוססת על תפיסת "הייצור ההמוני" – תפיסה אשר גובשה במאה הקודמת בידי טיילור במפעליה של חברת "פורד". תפיסה זו דוגלת בהיררכיה ברורה ודומיננטית בארגון, כאשר כל פועל ופועל נדרש לציית בעיוורון מסוים לדרישות של הממונה עליו, אשר מחזיק, על פי התפיסה, בידע הרלבנטי, ומטיל מרותו על ידי שימוש בטכניקות של פיקוד ושליטה.

לעומת זאת, חברות אחרות דוגמת טויוטה, משלבות בניהולן מזה עשרות שנים גם שיטות ניהול אלטרנטיביות. דוגמה מובהקת לשיטה שכזו, אשר על פי המומחים בתחום היא מהגורמים אשר הביאו להצלחה המתמשכת והבלתי פוסקת של טויוטה בעשרות השנים האחרונות, היא שיטת ה"לין". שיטה זו מבוססת על רעיון שונה לחלוטין מן הרעיונות המנחים את שיטת "הייצור ההמוני". תפיסת העולם של שיטה אלטרנטיבית זו רואה בארגון כשרשרת אספקה מוכוונת מטרה. מטרה זו היא כמובן יצירת ערך גבוה כמה שיותר עבור הלקוח. שיטה זו תופסת בצורה שונה את היחידות השונות בארגון. השינוי בא לידי ביטוי מהותי ביחידה הקטנה ביותר בארגון – העובד. על פי תפיסת עולם זו כל עובד ועובד צריך לראות עצמו כיחידה פועלת, עובדת וחשוב מכל – לומדת. העובד מעודד לראות עצמו כאחראי על הייצור והשיווק של ה"מוצרים" שהוא מייצר. השיטה שואפת לשים אל נגד עיניו של כל עובד ועובד את הלקוח, והערך אותו מנסים לספק עבורו.

הרעיון פשוט בבסיסו – שיתוף רחב יותר של העובדים, גם הזוטרים ביותר שביניהם, בתהליך הייצור והשיווק של החברה, וכך ליצור סביבת עבודה דינאמית, חכמה ויעילה יותר. שיטת ניהול זו גם שמה דגש על חשיבות הלמידה והידע הקיים בארגון וביחידות המרכיבות אותו, וכך יצירה של תהליך תמידי של למידה והתאמה.

שיטת הניהול הזו, ובאופן כללי – הפתיחות לנהל את תאגיד הענק בעזרת שילוב של שיטות ניהול שונות במקום היצמדות לשיטת ניהול נוקשה אחת, זה מה שהביא את טויוטה ליציאה טובה יחסית מן המשבר הכלכלי החמור ביותר שראה העולם בשבעים השנים האחרונות.

אין לטעות כאן, גם טויוטה ספגה נזקים קשים בעקבות אותו משבר, אך ההבדל בין ההתמודדות שלה עם המשבר לבין זה של מתחרות מובהקות דוגמת פורד או ג'נרל מוטורס אשר הגיעו כמעט אל סף קריסה, הוא ברור ובולט לעין.

שיטות הניהול האלטרנטיביות אשר הפכו את טויוטה לארגון גמיש וסתגלני הרבה יותר, הוכיחו את עצמן בעת משבר, והראו לעולם כולו, כי תמיד כדאי לחשוב באופן פתוח ולשים את העובד הפשוט במרכז התמונה, במקום להתייחס אליו כאל בורג נוסף במערכת.